|
מאגר נתוני משפחות יהודיות מן המאה ה־19 והמאה ה־20
מן האמנציפציה ועד לחורבן החיים היהודיים הוותיקים בשנים 1933–1945
הוקם והורחב בהתמדה על ידי אינגו פאול, גנאלוג מפלטיינוורבה שליד ברמן-לזום
מאגר נתונים זה מציג את נתוני החיים, ובמספר הולך וגדל גם את הביוגרפיות, של יהודים ויהודיות מן המאה ה־19 והמאה ה־20, אשר חיו בתחומי הרייך הגרמני בגבולותיו בשנת 1914. האנשים והנשים הללו מוצגים במסגרת אילנות יוחסין מסועפים, מלווים בתצלומים ובמסמכים, ומועשרים בקישורים למקורות חיצוניים נוספים
באמצעות שפע רב של מקורות ועדויות ממחיש המאגר את המגוון החברתי והתרבותי העצום, אשר נהרס והושמד במהלך שתים־עשרה שנות שלטון הטרור הנאצי. משום כך משמש המאגר אתר ידע ולמידה וירטואלי, הפתוח לכל המשתמשים ללא תשלום. יתר על כן, זהו מיזם שיתופי ומתפתח, שכל אדם מוזמן לקחת בו חלק ולתרום לעיצובו
להרחבה, ראו להלן
מאגר נתונים זה מוקם ומתוחזק בהתנדבות בידי אינגו פאול. המענה לפניות ניתן ללא תשלום, אולם בשל מספר הפניות הרב ייתכן שיידרש זמן עד לקבלת תשובה. אם לא קיבלתם מענה במשך זמן ממושך, אנא אל תהססו לפנות אליי שוב
סייעו לנו להעשיר את המאגר: שלחו תעודות הנוגעות לרישומי מעמד אישי של יהודים וכן תצלומים
Ingo Paul, Föhrenweg 6, 27721 Platjenwerbe, Deutschland, ingopaul24@hotmail.com
עקבו אחרינו גם ב-פייסבוק, ב-אינסטגרם, ב-מאסטודון וב-בלוסקיי
שלושת עמודי התווך של מיזם המאגר הם: (1) מחקר המבוסס על מקורות היסטוריים, (2) התכתבות עם חוקרים ומשפחות ברחבי העולם, ו־(3) אפשרויות ההשתתפות של הציבור. להלן הסבר קצר על כל אחד מן התחומים הללו
1 . מחקר המבוסס על מקורות היסטוריים
המחקר המבוסס על מקורות היסטוריים כולל איתור, בחינה ועיבוד שיטתי של כל המקורות הגנאלוגיים הרלוונטיים המתעדים את חיי היהודים בגרמניה עד שנת 1945. עיקרם של מקורות אלה הם רישומי לידה, נישואין ופטירה (מרשם האוכלוסין ומשרדי הרישום האזרחי). חלקם השתמרו רק בצורת מיקרופילם, אך רובם כבר נסרקו והם נגישים לציבור ללא תשלום, אף שהם מפוזרים בין אתרי אינטרנט רבים
לצד רישומים אלה נעשה שימוש גם במקורות גנאלוגיים חשובים נוספים, כגון מרשמי תושבים, מפקדי אוכלוסין, רשימות נפשות ומסמכים מתקופת הרדיפות, ובהם רשימות גירוש ותעודות פטירה שהונפקו על־ידי משרד הרישום המיוחד (Sonderstandesamt) בארולזן
כל נתון המוזן למאגר מלוּוה בהפניה מדויקת למקור, כדי שכל משתמש יוכל לעקוב אחר מקור המידע ולאמתו. המקורות מוצגים בפינה השמאלית התחתונה של כל רשומה במאגר, ובקרוב יופיע גם פירוט מלא שלהם בנספח לאתר זה
2. קשר עם חוקרים ומשפחות ברחבי העולם
התכתבות ענפה עם למעלה מאלף אנשים – ובהם אנשים פרטיים שאבותיהם או אבות-אבותיהם היו יהודים שחיו בגרמניה, חוקרים מתנדבים, מנהלי ארכיונים ברחבי גרמניה ונציגי מוסדות ציבוריים – יוצרת קשרים פוריים ומאפשרת להעשיר את המאגר במידע נוסף. שיתוף פעולה זה מועיל לכל הצדדים ומוביל להיווצרותה של רשת בינלאומית של שיתוף פעולה
3. אפשרויות ההשתתפות
ליבת הפעילות החינוכית של מאגר הנתונים „יהודי הרייך הגרמני“ היא מיזם ההשתתפות של הציבור. מטרתו לאפשר להרחיב את התצוגה הביוגרפית הקצרה של כל אדם המופיע במאגר באמצעות מידע נוסף. לשם כך עומדים לרשות המשתמשים שלושה תחומים מרכזיים, שאותם ניתן להעשיר בתרומות של משתמשי המאגר
א. דיוקנאות (תצלומים)
ב. מסמכים
ג. קישורים
א. דיוקנאות (תצלומים)
הענקת פנים לכל אדם המופיע במאגר היא יעד חשוב ומעורר השראה. ברחבי האינטרנט, בארכיונים ובאוספים פרטיים מצויים תצלומי דיוקן רבים שניתן לשלבם במאגר ולקשרם לרשומות האישיות. עד כה יושם רעיון זה בהיקף מצומצם בכמה מאגרים אזוריים, אולם הפוטנציאל גדול לאין שיעור. מאגר זה מאפשר לרכז במקום אחד את התצלומים הללו ולהנגישם לכלל המשתמשים
ב. מסמכים
מלבד תצלומי דיוקן ניתן לשלב במאגר גם מגוון רחב של מסמכים: מודעות משפחתיות (למשל מן העיתונים Berliner Tageblatt, Aufbau וביטאוני הקהילות היהודיות), מודעות מסחריות המתפרסמות בספרי כתובות, במדריכי נסיעות, בעיתונים ובאמצעי תקשורת נוספים, וכן מסמכים מארכיונים משפחתיים פרטיים המתעדים את חייהם של יהודי גרמניה, את הגירתם ואת רדיפתם ואף את רציחתם
בעידן שבו מספרם של העדים החיים הולך ופוחת, יש למסמכים "מדברים" אלה חשיבות מיוחדת בעבודה החינוכית. הם מאפשרים להשיב את זהותם ואת סיפורם האישי של בני האדם, אשר במחנות הריכוז וההשמדה הופשטו מזהותם והפכו למספרים בלבד
ג. קישורים
הקישורים מפנים לאתרי אינטרנט המכילים מידע ביוגרפי מפורט יותר, כגון אתרי "אבני הנגף״ (Stolpersteine) של ערים רבות בגרמניה, ויקיפדיה, מיזם המצבות של האגודה הגרמנית לגנאלוגיה ממוחשבת, וכן למיזמים גנאלוגיים נוספים של עמותות ומוסדות שונים
ניתן גם לשלב קישורים לסרטים הכוללים ראיונות עם ניצולי השואה, וכן לעבודות מחקר ולפרויקטים שהוכנו בידי תלמידים ותלמידות
כל אחת משלוש אפשרויות ההרחבה הללו – דיוקנאות, מסמכים וקישורים – יכולה להתבצע באופן עצמאי בידי יחידים או קבוצות פרויקט. במיוחד עבור כיתות בתי־ספר הן מציעות דרך אישית ומשמעותית להתוודע אל השואה, למשל באמצעות בחירת אדם שהיה בעת הגירתו או בעת הירצחו בן אותו גיל כמו התלמידים (פרויקט "תאומי הזמן"), או אדם שהתגורר באותה עיר או באותו רחוב
בדרך זו ניתן לשלב בקלות גם את סיפורם של יהודי השטחים המזרחיים לשעבר של גרמניה, אשר ההנצחה שלהם במרחב הזיכרון הגרמני מורכבת יותר, בין היתר משום שקשה להנציחם באמצעות אבני נגף (Stolpersteine) ויוזמות מקומיות. בהקשר זה מעודדים במיוחד מיזמים משותפים בין תלמידים וקבוצות יוזמה מגרמניה, מפולין, מרוסיה ומליטא
ספריית המקורות הדיגיטליים המורחבים
ניתן למצוא כעת בג'נוויקי
(Genwiki)
היא נבנית ומתוחזקת בידי הגב׳ פטרה רובוב
(Petra Rubow)

|